שהאב נ' נתיבי ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי בקשה להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).

בבקשת האישור התבקש בית המשפט ליתן צו עשה כנגד המשיבים המורה להם "לקבוע לוח זמנים מוגדר ומראש וכן לחייבם להקצבת תקציב להקמת קיר ו/או גדר אקוסטי מסביב לכפר ג'סר אלזרקא וכן לחייבם להקים מעקה בטיחות, תאורה, לכביש מס' 6531 אשר מדובר בכביש שהוגדקר 'מלכודת מוות'..." (סעיף 2.א. בבקשת האישור). עילת הבקשה הנטענת היא אפליה כנגד תושבי היישוב בשל היותו ישוב ערבי ועני.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 25.11.13 הודיע ב"כ המבקש כדלקמן: "אני שמעתי את המלצת בית המשפט כי התביעה איננה נכנסת בגדר חוק תובענות ייצוגיות ואני מבקש להסתלק מן התובענה". (פר' עמ' 1 ש' 13-12).

המשיבות מסכימות להסתלקות אך עומדות על פסיקת הוצאות.

תמצית טענות המשיבה 1 – מדובר בתובענה מופרכת. לדיון התייצבו שלושה יועצים – מנהל פרויקט, מתכנן ואקוסטיקאי. יועצים אלו צירפו חוות דעת. המשיבה השקיעה שעות רבות בהכנת התגובה וחוות הדעת. התובענה, שאינה ממוקדת, הצריכה התמודדות חזיתית רחבה – התייחסות למספר רב של טענות לרבות טענות שנטענו באופן אגבי וסתמי. מדובר בבחירת הליך שגוי שאינו מתאים לבירור טענות המבקש.

תמצית טענות המשיבה 2 – אמנם לא הוגשה חוות דעת מטעם המשיבה 2 אולם התובענה נבדקה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ונציג המשיבה. מדובר בתובענה שלא היה מקום להגישה כתובענה ייצוגית כנגד המדינה.

תמצית טענות המבקש – נעשתהה טעות בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעוד שהיה מקום להגיש עתירה מינהלית. אין לפסוק הוצאות כנגד המבקש ולגרום לו לסבל נוסף. על המשיבה 1 לשלם הוצאות מכיוון שהמבקש פנה אליה ונענה בתשובה לקונית בת שתי שורות. בקשת האישור הניבה תוצאות – שכן לאחר שזו הוגשה בחודש ינואר 2013, החל ביצוע עבודות בכביש בחודש ספטמבר 2013.

תמצית תשובת המשיבה 1 לטענות המבקש – הפניה למשיבה 1 לא הייתה בעניין כביש הגישה לכפר. כביש זה אינו באחריות המשיבה 1 אלא באחריות המועצה האזורית במשך שנים רבות. העבודות שהחלו בכביש בסמוך לכפר לאחרונה החלו ללא קשר לבקשת האישור ואלו מבוצעות במסגרת תוכנית רב שנתית לטיפול בכל הכבישים שהועברו לאחריות מע"צ בסוף שנת 2012. קיימים כבישים נוספים שכלולים ברשימה זו. לא ניתן להשיג תקציב לביצוע העבודות בתוך חודש וחצי ונדרשים לשם כך חודשים.

המבקש תמך את בקשת ההסתלקות בתצהיר בו הצהיר כי הוא מבקש להסתלק מבקשת האישור ומתביעתו האישית הואיל והחליט לקבל את המלצת בית המשפט בדיון שהתקיים. המבקש ציין עוד כי הוא שוקל להגיש עתירה מינהלית. המבקש הצהיר עוד כי לאחר בירור עם מהנדס המועצה המקומית התברר כי זו האחרונה לא התחייבה לבנות קיר אקוסטי כנטען על ידי ב"כ המשיבה ולכן הוא שוקל להגיש עתירה מינהלית. המבקש הצהיר כי מצבו הכלכלי קשה מאד כי הוא מפרנס משפחה מרובת ילדים, אשתו עקרת בית וכי הוא אינו יכול לעמוד בתשלום הוצאות ככל שאלו יוטלו עליו.

המבקש ובא כוחו הצהירו גם שלא קיבלו טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא (ר' תצהיר המבקש וכן הצהרת ב"כ המבקש בדיון, פר' עמ' 1 ש' 15-13).

לאחר שעיינתי בבקשת האישור ובתביעה האישית של המבקש, בתגובות המשיבות ובתשובת המבקש לתשובותיהן ולנוכח הצהרת המבקש בתצהירו אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, ונוכח העובדה כי לא עומדת למבקש עילה להגשת תובענה ייצוגית בעניין נושא התובענה, לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתו האישית של המבקש נדחית.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נראה לי כי יש לאזן מחד גיסא - בין ההשקעה הרבה של המשיבים, שיכולה הייתה להיחסך בהכנה ראויה יותר של התובענה ולמצער - בהסתלקות בשלב מוקדם שלפני הדיון, נוכח טענות המשיבות בתגובותיהן, לבין המצב הנטען של המבקש, מאידך גיסא. נראה לי כי איזון זה ימצא בחיוב המבקש בהוצאות מינימאליות. אני מחייבת את המבקש לשלם למשיבה 1 הוצאות בסכום של 2000 ₪ ולמשיבה 2 – בסכום של 1500 ₪.

הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: